כמטפלת רגשית בשיטת נ.ל.פ., אני זוכה שוב ושוב לראות בחוש,
שניתן לחסוך הרבה מאד מבעיות שלום בית אם רק מודים בטעות-'מודה ועוזב'!
מסתבר שלא אמורים להגיע למצב של לשכנע שוב ושוב כמו בטלמרקטינג, או לחילופין להתמוטט נפשית עד שהצד השני ירצה להודות שטעה…
כשצד אחד נפגע ממשהו והצדק עימו, והצד השני לא מודה בכך זה מרחיק לבבות ופוצע נפש ולמעשה גורם להפך מבניית הבית!
רוב הזוגות לא מבינים שע"י סוויטש קטן בראש, עם מעשה קטן ומספר מילים שלום הבית יחזור לכונן ויתחילו שוב לחיות.
בפרשתנו פרשת קרח, מסופר על מחלוקת קורח שיצא עם מאתיים חמישים איש נגד משה רבינו ואהרן הכהן וחלק על מנהיגותם.
רואים במדרש שמשה רבינו ניסה להשיב לקרח תשובות שונות, אך קרח לא מסכים להקשיב לו ואף לא מתייחס לדבריו כדברי המדרש: "כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלּוּ פִּיֵּס משֶׁה לְקֹרַח, וְאֵין אַתְּ מוֹצֵא שֶׁהֱשִׁיבוֹ דָּבָר" משה רבינו פייס את קרח כל כך הרבה פיוסים ולא מוצאים שקורח ענה לו שום דבר.
ממשיך המדרש ואומר: "לְפִי שֶׁהָיָה פִּקֵּחַ בְּרִשְׁעוֹ, אָמַר אִם אֲנִי מְשִׁיבוֹ יוֹדֵעַ אֲנִי בּוֹ שֶׁהוּא חָכָם גָּדוֹל וְעַכְשָׁו יְקַפְּחֵנִי בִּדְבָרָיו וַאֲנִי מִתְרַצֶּה לוֹ בְּעַל כָּרְחִי, מוּטָב שֶׁלֹא אֶזָקֵק לוֹ. כְּשֶׁרָאָה משֶׁה שֶׁאֵין בּוֹ תּוֹעֶלֶת פֵּרַשׁ הֵימֶנּוּ". (במדבר רבה יח, ט׳)
קרח היה פיקח וידע שאם הוא יקשיב למשה רבינו ויתחיל לענות לו, הרי משה רבינו היה חכם גדול, וידע להשיבו על דבריו, ואזבעל כרחו יצטרך להודות שהוא טעה, לכן העדיף לא להתחיל בכלל לדבר עם משה רבינו!
כך גם נהגו דתן ואבירם כהמשך המדרש: "וַיִּשְׁלַח משֶׁה לִקְרֹא לְדָתָן וְלַאֲבִירָם אַף הֵם עָמְדוּ בְּרִשְׁעָן וְלֹא נִזְקְקוּ לַהֲשִׁיבוֹ". (במדבר רבה יח, י)
בהמשך כשרואים שמשה רבינו מזהיר אותם מול כל בני ישראל שהם הולכים למות במיתה משונה– להיבלע חיים באדמה, והם ידעו שהדברים חייבים להתקיים, כי הרי ראו זאת לאורך כל הדרך. אך עדיין נשארו בעקשנותם והעדיפו למות ולא להודות בטעותם!
כמה זוגות יעדיפו להמית את הזוגיות שלהם, את החינוך שלהם עם הילד המסויים, לריב עם שכן ועם כל העולם,רק כי קשה להם להודות בטעות…
גם כשהזהיר משה את כל מאתיים וחמישים האנשים שחלקו יחד עם קורח על מנהיגות משה ואהרן, כשהנבחר מפי ה' ישאר בחיים והשאר ימותו – "מי שיבחר מכם יצא חי וכולכם אובדי" (מדרש רבא יח, ח), הם הגיעו למחרת עם קטורת על אף שידעו שה' בחר באהרן ושהם ימותו, העיקר שלא להודות בטעותם.
אדם שיודע שיש לו דלקת גרון יעשה הכל כדי לעצור אותה, והוא יקח תרופה ויתרפא.
אדם שחולה באופן יותר קשה הוא אדם שאומר שאין לו כלום בעצם!
לעיתים הקושי להודות באמת יושב על משהו קשה שעברנו בעבר, לעיתים גאווה או נחיתות ,אך הנזק והנהגה זו מחמירים את המצב ולא מרפאים…
עדיף להסתכל על האמת בפנים גם אם כואבת, כי ההתגברות והבניה שתנבע מבחירה נכונה של להודות בטעות, תמנע , מאיתנו כאב ממושך ופגיעה בעצמנו.
אדם שתמיד דורש מהאדם השני להודות בטעות על לא עוול בכפו חייב להעזר ולהתייעץ כיצד לעקור את הנגע הבעייתי מקרבו. כיוון שגדר הנורמה זה שכשטועים-מודים!
הסבא מקלם: אדם מוכן עוד איכשהו לומר לחבירו אתה צודק, אולם קשה לו להוציא מהפה אני טעיתי…
להודות-זה לחיות!
כך האדם הופך לאמיתי, שקוף ורגוע- וגם נמנע ממריבות!
בואי להפשיר את הקרח הפנימי בבית ובחוץ, ולהרבות שלום ורעות בביתך.
כך תרחיבי באופן אישי את הדוגמא האישית האנושית לאחדות!
