מתכון לרוגע בימים טרופים אלו, מי רוצה?!
תקופה זו של מגיפה כלל עולמית ממחישה לנו היטב כיצד כול התכנונים והחישובים שלנו קרסו להם כמגדל קלפים. מי יכול היה לצפות שהכלכלה העולמית תקרוס כהרף עין?! ומי בנינו יכול לחזות מתי ובאיזו מהירות תשתקם הכלכלה?! התשובות לשאלות מסוג זה הם בגדר ספקולציות בלבד שהרי ידוע כי "נבואה ניתנה לשוטים". אם הדאגה שלנו לא מבטיחה חוסן נפשי וכלכלי אז מה כן?
מקור החוסן הנפשי והרוגע הפנימי שלנו היא האמונה הפנימית שאנחנו בידי ה'. בפרשת ראה בני ישראל עומדים ממש לפני הכניסה לארץ ומשה פונה אל העם ואומר להם כי ניתנת להם הבחירה בן הברכה לקלקלה, בין קיום המצוות לבין אי קיומם. כפי שנאמר (דברים יא, כו-כח): "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה: אֶת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם: וְהַקְּלָלָה אִם לֹא תִשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹת יְיָ אֱלֹהֵיכֶם וְסַרְתֶּם מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לָלֶכֶת אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם". לא בכדי התורה מדגישה את המילה היום בשלושת הפסוקים האלו. ביאר על כך בעל ה'יסוד אמונה' (מתלמידי החוזה מלובלין) שהמילה היום מרמז על בטחון השלם – שאין האדם מחשב ענייניו אלא מה שנוגע לו לאותו היום אשר הוא עומד בו, מבלי לדאוג דאגת מחר… וכך אמרה התורה 'ראה אנוכי נותן לפניכם היום' – נתתי בידכם את כוח הבטחון שלא לחשב אלא מהיום ותו לא מידי, וזהו אתה ברכה – 'אשר תשמעו' לקיים את ציווי הבורא 'אשר מצוה אתכם' על הבטחון, לדעת ולחשוב רק על היום ובזה תירשו ברכה לביתכם, לאידך, אם ח ״ו לא יזכור רק מהיום, ויוסיף דאגה בלבו, יבוא לעבוד ע״ז ל״ע כמאמר הכתוב ׳וסרתם מן הדרך…׳. כי חוסר בטחון בא מחסרון אמונה, שאם הוא מאמין באמת שהקב״ה הוא ׳משגיחי על העולם בוודאי יהיה בטחונו בה׳, נכון לבו בטוח בהי. וכיוון דהוא חסר אמונה עי״ז בא ללכת אחרי אלהים אחרים כן נלע״ד.
פירוש דומה אנחנו מוצאים בפרשת ואתחנן על הפסוק: "וְיָֽדַעְתָּ֣ הַיּ֗וֹם וַֽהֲשֵֽׁבֹתָ֘ אֶל־לְבָבֶ֒ךָ֒ כִּ֤י יְהֹוָה֙ ה֣וּא הָֽאֱלֹהִ֔ים בַּשָּׁמַ֣יִם מִמַּ֔עַל וְעַל־הָאָ֖רֶץ מִתָּ֑חַת אֵ֖ין עֽוֹד" (דברים ד לט). כיו"ב פירשו (יסוד האמונה לאחד מתלמידי החוזה ועוד) את הפסוק 'וידעת היום', שהקב"ה אומר לאדם – כל מהלך מחשבותיך יסובו רק על היום, ואם יכנסו אל ליבך דאגת המחר 'והשבות אל לבבך' – כי ה ' הוא האלוקים, והכל בא מאתו יתברך אשר 'אין עוד מלבדו', ומי שברא יומו ברא פרנסתו (מכילתא בשלח פר' ויסע ב) – כי לא יטוש ה ' את עמו להשפיע עליהם כל טובו בכל עת ובכל שעה, אם כן 'דאגה מנין'.
כלומר, כחלק מדבריו של משה לישראל לקראת הכניסה לארץ עולה שוב ושוב עניין הביטחון בה' מאחר שכול כך קל להיכשל בעניין הזה. כי הרי קל ליפול אל הפחד ומרוב השתדלות קל לאבד את הביטחון בה' ולהיתפס לאשליה של "כוחי ועוצם ידי" שמגיעה עם תחושת ביטחון מופרזת בעצמנו.
מסופר על אחד מבחורי ישיבתו של ה"חפץ חיים" אשר דחה שידוך מסוים, כי רצה שיובטחו לו חמש שנים של "קעסט" – מזונות על חשבון הורי הכלה. ניגש אליו ה"חפץ חיים" ושאלו: עוד כמה שנים אתה חושב שתחיה? אמר הבחור: כשבעים. שאל ה"חפץ חיים": ומה תעשה בשישים וחמש השנים האחרות? אמר לו הבחור: ה' יעזור…הוכיחו ה"חפץ חיים": על שאר השנים אתה סומך על ה', ורק לגבי החמש הראשונות אינך סומך?!… דומה אתה לדתן ואבירם, שאגרו מן למחר אף שהקב"ה אסר. על מחר פחדו שה' לא יביא – ומה עם מחרתיים? כמו שסמכו על ה' למחתרתיים יסמכו גם על מחר…
הדאגה מתוך פחד וצער למחר מרחיקה את הפרנסה. הרבה אנשים בוטחים בה', אבל ליתר בטחון עושים השתדלות. אדם שזקוק להשתדלות לא רק משום שיש לעשות השתדלות אלא גם כדי להירגע, זה אינו בטחון אמתי. לכן, הדבר הראשון הוא – לא לדאוג מתוך פחד בעניין הפרנסה אלה "לדאוג" במובן של אחריות אישית הנקראת "השתדלות". אותו הקב"ה שנותן חיים, ייתן גם פרנסה. ה' נותן את הניסיון בפרנסה. את הצער והדאגה אדם מוסיף לעצמו בהתנדבות… לא לפחד! הפחד רק מעכב את השפע מלבוא. זוהי עבודה תמידית אך שווה מכל הבחינות. התלונות והדאגות הן אלו היוצרות את הקשיים בפרנסה כפי שאמרו חכמנו על בני ישראל במדבר שבשל תלונותיהם על מחסור במים לא היו להם מים…מאידך, גם אם על פי דרך הטבע אין תקוה לפרנסה, יש לזכור את נס המן במדבר.
המידה המתאימה להשתדלות. כמו מסמר שתוקעים בקיר, כל זמן שנכנס בצורה ישרה, זה בסדר, וכשמתחיל להתעקם עדיף להפסיק – כך בהשתדלות: צריך שתהיה בצורה נורמלית וסבירה. ברגע שמתחילים 'להתעקם' בשביל פרנסה, וזה בא על חשבון דברים חשובים אחרים זה הזמן לעצור. כלומר, לחסוך ולהשתדל זאת החובה שלנו אך יש לזכור ממי בסופו של יום הכול מגיע. הידיעה שה' זן ומפרנס כל יום יש בזה להרגיע אותנו באמת בכל מצב שמה שלא יהיה אנו בידיו בכל עת ובכל מצב ולכן יש יותר רוגע לאדם שחי בזו האמונה האמתית! "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק" (תהלים נה כג). אמן!
