בשבוע שעבר דיברנו על נתינה במקומה ושאינה במקומה. אולם יש לזכור כי נתינה שאינה במקומה אינה רק מונעת את הנתינה במקום שראוי לתת אותה, אלא עלולה להגיע לאכזריות במקום אחר, חשוב יותר. חכמינו ז"ל לימדונו: "כל מי שנעשה רחמן במקום אכזרי, סוף שנעשה אכזרי במקום רחמן" (קהלת רבה ז טז).
את המעשה שלהלן קיבלתי בכתב על פתק קטן מאת בעלת המעשה, בעיבוד קל:
הייתי בעיצומו של מסלול סוף היום: ארוחת ערב-אמבטיות-השכבה, כאשר צלצל הטלפון.
בידי האחת החזקתי את בן השלוש עטוף במגבת, בידי השנייה הרמתי את השפופרת. ברגלי דגדגתי את התינוק שהתחיל לבכות בסל-קל, ובאוזני הקשבתי לסיפוריה של בת השמונה.
בד בבד עם כל אלו, ניסיתי גם להיות נחמדה לזו שמעבר לקו.
"שלום, מה שלומך?".
"ברוך השם, מצוין", רק אמרי מהר מה רצונך, כי השפופרת תלויה על בלימה. עוד מעט היא תנחת לתוך אמבטיית המים, ותלך לעולמה.
"רציתי לשאול אותך, יש לנו שבת שבע ברכות, ואני צריכה בדחיפות דירה לשבת, לזוג צעיר, אחותי וגיסי, עם שני ילדיהם, תוכלי אולי…"
הידיים שלי החלו לרעוד. בדיוק בשבוע ההוא תכננתי לי שבת חופשה – להשאיר את הבית כמו שהוא, ולברוח לאיזה אי נידח…
עבר עלי שבוע לא קל, פיזית ונפשית, אך אני, בעלת חסד שכמותי, לא מסוגלת לסרב.
"אני מבינה שאת צריכה דירה לשבת", ניסיתי להתגבר על הרעשים שסביבי וגם… להרוויח זמן.
"כן, וזה דחוף ממש", היא ניגנה לי על המצפון, "כבר ניסיתי את כל השכנות באזור, לכולן קשה השבוע. נכון שאת לא תסרבי לי? אומרים שאת אישה טובה".
טוב, בזה היא כנראה צודקת, כי אני מתחילה לגנוז את תכניות ההבראה שלי. הידיים שלי ממשיכות לרעוד, כמעט מפילות את התינוק, כשאני עונה לה: "יכול להיות שכן, התקשרי אלי בעוד שעה".זה מה שאמרתי לה, ותוך כדי כך התחלתי לסדר את הבית כאחוזת תזזית. הילדים, שהתרוצצו בין רגליי, החלו מרגיזים אותי נוראות. שעתיים לאחר מכן, כשישבתי באפס כוח על הספה בסלון ובהיתי בנקודה עלומה כשהאפרכסת שמוטה בידי, הגעתי לכמה מסקנות:
ראשית, טוב שיש בעל – כך היה לי מוצא של כבוד: "בעלי לא מסכים, חד-משמעית, ואין על מה להתווכח".
שנית, למין היום ההוא אני מנתקת את הטלפון בשעה הגורלית של ארוחה-אמבטיות-השכבה.
אם תשמעו שראש הממשלה חיפש אותי בשעת העומס היומית, מסרו לו שאני עסוקה ב…חסדים שאני עושה למכביר, בביתי-מבצרי פנימה.
* * *
כן, הגיע הזמן שנפנים שהאחות, החברה ואפילו המנהלת או כל מי שלא יהיה אינו חשוב לנו יותר מן הבעל ומן הילדים שלנו!
